פגישות בזום לא חייבות להיות רק מסכים קפואים ומיוטים מביכים – הן גם אחלה הזדמנות להכניס קצת צחוק, תנועה וקלילות לצוות. במיוחד בשביל זה ריכזנו אוסף ענק של משחקי חברה שיתאימו בול למפגש וירטואלי עם קולגות: כאלה שישברו את הקרח, יפעילו את הדמיון, יעודדו שיתוף פעולה ובעיקר – יגרמו לכולם ליהנות. לא צריך כלים מיוחדים או תכנון מסובך – רק חיבור לשיחת הווידאו, מצב רוח טוב וקצת תעוזה להשתטות ביחד.
1. אמת ושקר (Two Truths and a Lie)
מטרה: שובר קרח להיכרות בין חברי הצוות, במיוחד חדשים.
תיאור המשחק: כל משתתף חושב על שלושה משפטים אמתיים ומשפט אחד שקרי לגבי עצמו. על המשפט השקר להיות אמין למדי – לא משהו ברור מאליו כמו “טסתי לחלל” אלא עובדה מפתיעה אך אפשרית.
איך משחקים:
המשתתפים מציגים בתורם ארבעה משפטים על עצמם (3 אמיתות ו-1 שקר, בסדר אקראי).
שאר חברי הצוות יכולים לשאול אותו שאלות הבהרה קצרות. לאחר מכן, על הקבוצה לנחש איזה מהמשפטים הוא השקר.
לאחר הניחוש, חושפים את התשובה. מי שהטעה הכי רבים עם השקר שלו – “מנצח” באופן סמלי. המשחק מייצר הפתעות וצחוק, ועוזר להכיר צדדים אישיים של הקולגות בצורה מהנה.
2. ציד חפצים מהיר (Lightning Scavenger Hunt)
מטרה: להכניס אנרגיה למפגש, לעודד חשיבה מהירה ותחרות ידידותית.
תיאור המשחק: המנחה קורא בכל סבב קטגוריה או תיאור לחפץ, למשל: “דבר מה בצבע כחול” או “פריט שמייצג את האישיות שלך”. כל המשתתפים מזנקים לחפש בביתם חפץ מתאים ולחזור מול המצלמה.
איך משחקים:
הגדירו מראש 5–10 קטגוריות לחפצים או תכונות (צבע, צורה, שימוש, רגש וכו’).
בכל סבב, הכריזו על הקטגוריה. המשתתפים מקבלים מספר שניות לאתר בביתם חפץ העונה לקטגוריה וללהציגו למצלמה.
הראשון (או הראשונים) שמציגים חפץ מתאים – זוכים בנקודה בסיבוב. ניתן להעניק נקודות גם על יצירתיות או סיפור מעניין שמאחורי החפץ.
ממשיכים למספר סבבים מהירים. מי שצבר הכי הרבה נקודות מנצח. המשחק מאפשר הצצה משעשעת לסביבת הבית של כל אחד ומעודד חשיבה יצירתית בזמן קצר.
3. בינגו זום (Zoom Bingo)
מטרה: הגברת מעורבות בפגישות ויצירת עניין לאורך המפגש.
תיאור המשחק: גרסה מקוונת למשחק הבינגו הקלאסי, המבוססת על סיטואציות נפוצות בשיחות וידאו או תכונות של חברי הצוות. המשתתפים מקבלים כרטיסי בינגו עם משבצות המכילות ביטויים או אירועים שכיחים בזום – למשל “מישהו קוטע בטעות כשמיקרופון במיוט”, “חתול מופיע ברקע”, “תקלה בחיבור האינטרנט” וכד’. במהלך המפגש מסמנים משבצות כאשר האירועים קורים בפועל.
איך משחקים:
הכנה: צרו כרטיס בינגו לכל משתתף עם רשת (למשל 5×5) של אירועים/מצבים אפשריים. ניתן לגוון ולערב גם בדיחות פנימיות של החברה. שלחו את הכרטיסים במייל מראש או דרך הצ’אט בזום.
במהלך שיחת הזום, המשתתפים עוקבים ומסמנים X על המשבצות כאשר המצבים המופיעים בהן מתרחשים (לדוגמה: צלצול טלפון ברקע, מישהו אומר “לשמוע אותי?”, רקע וירטואלי משעשע וכו’).
הראשון שמשלים שורה/טור/אלכסון וצועק “בינגו!” זוכה. אפשר להמשיך לשני־שלושה זוכים או “כרטיס מלא”.
המשחק שומר על ערנות ומשעשע את כולם תוך כדי פגישה שגרתית, וניתן להתאים אותו גם לפגישות ארוכות או Happy Hour וירטואלי.
טעימה מכמה מפעילויות הגיבוש שלנו

מתופפים חלומות- סדנת תיפוף בקצב ברזילאי
מתופפים חלומות- סדנת תיפוף בקצב ברזילאי

סדנאות ODT Team Building לעובדים
בונים לכם צוות!

Blitz Team
בליץ טים - פעילות צוותית המבוססת על אתר וחידות, קצב מהיר! אל תמצמצו

משחקי חברה
מחפשים פאן? זו הפעילות שתעיף אתכם באוויר.

Blitz Junior
פעילות בליץ - גם בגרסה צעירה! חידות ומשימות בקצב מהיר

המירוץ אל הדגל
פעילות ציונית המשלבת משחק, תחרותית וחשיבה יצירתית.

אתגר בריחה “הצופן”
קופסאות בריחה קבוצתיות המשלבות חידות מעולות עם אנרגיה גבוהה!

יום גיבוש לצוות קטן
הצוות הוא הלב. הרימו לו ביום שיא בלתי נשכח!

סדנת בנייה בעץ
סדנה ייחודית וחוויתית במסגרתה נבנה עם הקבוצה ציוד אודיטי שיישאר לקבוצה לאחר סוף הפעילות!

פעילויות ומשחקי ODT
פעילות דינמית, חוויתית ומאתגרת, שתגרום לכל הקבוצה שלכם לעבוד יחד!

הרצאות של יואל
שיחות מלאות בדוגמאות מרתקות וכלים מעשיים, במטרה לרתום את הקבוצה להצלחה
4. מי אני? (Who Am I?)
מטרה: שבירת קרח ותקשורת, מעודד אינטראקציה בין כולם.
תיאור המשחק: משחק ניחושים קלאסי בו לכל משתתף משוייכת זהות של דמות מפורסמת או דמות ידועה (או מקצוע) מבלי שהוא יודע מי הוא. עליו לשאול שאלות כן/לא את שאר המשתתפים כדי לגלות מי הדמות שלו.
איך משחקים:
הכנה: המנחה מכין רשימת שמות של אנשים מפורסמים, דמויות איקוניות או אפילו תפקידים (למשל “ביונסה”, “שרוליק קפטן אמריקה”, “רופא שיניים” וכו’).
המנחה מיידע כל משתתף באופן פרטי (בצ’אט פרטי בזום) מיהי הדמות שלו, בלי שהמשתתף יראה. לחלופין, ניתן לשחק סבב-סבב: לבחור משתתף אחד בכל פעם ולתת לו לנחש מי הוא על ידי שאילת שאלות.
כאשר הגיע תורו, המשתתף שאינו יודע מי הוא שואל את האחרים שאלות שהתשובה עליהן כן או לא בלבד. למשל: “אני דמות בדיונית?”, “אני חי כיום?”, “אני זמרת?” וכן הלאה. הוא יכול לשאול מספר שאלות ברצף (הגבל ל-1-2 דקות לכל משתתף).
שאר חברי הצוות עונים כן/לא בלבד. אם הזמן נגמר או שהמשתתף חושב שגילה – הוא מנחש “מי אני”. אם צדק, מצוין! אם לא – אפשר לחשוף את התשובה או לתת לו ניסיון נוסף בהמשך.
אפשר לשחק במקביל: במקום תורות, כל המשתתפים מקבלים זהות ובמשך 5-10 דקות כולם מסתובבים (בחדר זום ראשי או בחדרי פריצה) ושואלים זה את זה שאלות כדי לפצח את זהותם. בסיום הזמן, רואים מי הצליח לנחש.
המשחק מעודד שיח אפילו בין אנשים שלא מרבים לדבר זה עם זה ביום יום, ויוצר רגעים מצחיקים (וגילוי סטריאוטיפים בדרך).
5. מה שמעת? (Draw What You Hear)
מטרה: לשיפור מיומנויות תקשורת והקשבה בצוות, בדרך משעשעת.
תיאור המשחק: גרסה הפוכה של פיצ’ינרי: משתתף אחד רק מתאר בעל-פה אובייקט או ציור פשוט העולה בדמיונו, בלי לחשוף אותו, ושאר המשתתפים צריכים לנסות לצייר את מה שהם מבינים מהתיאור. הציורים יוצאים מצחיקים והשוואתם מגלה פערי תקשורת בצורה כיפית.
איך משחקים:
בכל סבב, בחרו מתאר תורן (אפשר המנחה ראשון ואחר כך מנצחים מתחלפים). התורן חושב בשקט על חפץ פשוט או סמל מוכר (למשל “תמרור עצור”, “פרצוף שמח”, “בית”, “לוגו של מוצר” וכדומה). הוא לא מגלה לאף אחד מה זה.
כל המשתתפים האחרים מכינים דף ועט לידם (או פותחים אפליקציית ציור/לוח בזום).
המתאר מתחיל לתאר במילים את האובייקט – צורה, מאפיינים, פרטים – מבלי להגיד במפורש מהו הדבר. למשל: “זה עגול עם משולש מעל…” וכד’. אפשר להגביל את זמן התיאור ל-60 שניות.
במהלך התיאור, כולם מציירים לפי הבנתם. הראשון שיסיים לצייר ומזהה בבירור מהו האובייקט, יכול לומר “סיימתי!” (או לצעוק מה לדעתו מצויר).
בסוף הזמן או כשכמה סיימו, מבקשים מכל המשתתפים להציג למצלמה את הציור שלהם. מי שהצליח לצייר הכי קרוב למטרה מנצח בסיבוב. לרוב מיד רואים מי צייר את הדבר “הנכון” כפי שהמתאר התכוון.
המתאר יכול כעת לחשוף מה היה הפריט המקורי שהתכוון אליו, וליהנות מהציורים המשעשעים. ואז מעבירים תור לאדם אחר.
טיפ: אף אחד לא צריך להיות אמן – לעיתים הציורים הגרועים ביותר הם המצחיקים ביותר! מומלץ לשחק כמה סיבובים כדי שכולם יתרגלו וירגישו נוח.
6. פנטומימה (Charades)
מטרה: משחק חברה קלאסי לקידום עבודת צוות, יצירת צחוק ויצירתיות בהעברת מסרים ללא מילים.
תיאור המשחק: אחד המשתתפים מקבל מושג או ביטוי סודי ועליו להציג אותו בהבעות פנים ותנועות בלבד, ללא מילים. שאר הצוות מנסה לנחש את המושג תוך זמן קצוב. ניתן לשחק בתחרות בין שתי קבוצות או באופן פרטני. המשחק מוכר ופשוט להמרה לזום.
איך משחקים:
חלקו את המשתתפים לשתי קבוצות (אם הקבוצה גדולה; אם עד ~5 אנשים אפשר לשחק כולם יחד).
השתמשו במחולל רעיונות לפנטומימה או רשימת מושגים שהכנתם – זה יכול להיות שמות סרטים, ספרים, אובייקטים, פעילויות, פתגמים וכד’.
בכל סיבוב, קבוצה א’ שולחת נציג שישמש כ”שחקן”. המנחה שולח לו בצ’אט פרטי את המושג הסודי.
השחקן מופיע ב-Spotlight בזום (כך שכלם יראו אותו ברור), ויש לו דקה אחת להמחיז בתנועות ובשתיקה את המושג לחברי קבוצתו. אסור לו לדבר או לכתוב, רק פנטומימה!
חברי קבוצתו מנחשים בקול את המושג. אם הם מזהים נכון בתוך דקה – הקבוצה מקבלת נקודה. אם לא – אפשר לתת לקבוצה השנייה ניסיון חטוף לנחש ולגנוב נקודה.
עוברים לקבוצה הבאה, וכך ממשיכים במספר סבבים עד שכל אחד או רבים ניסו.
הקבוצה שצוברת הכי הרבה נקודות מנצחת. בגרסה ללא קבוצות – פשוט מי שניחש נכון מקבל נקודה ומתאר הוא בסיבוב הבא.
טיפ: אפשר להתאים את דרגת הקושי לקהל. עם צוות רציני, אפשר מושגים מקצועיים בהומור; עם צוות שובב, מושגים מצחיקים או פנטומימות יצירתיות. העיקר – לא לדבר!
7. קרא את שפתיי (Read My Lips)
מטרה: לתרגל תקשורת בלתי מילולית ולהעלות צחוק דרך סיטואציה שכולנו מכירים מזום – דיבור במיוט.
תיאור המשחק: משתתף אחד מדמה את התרחיש המוכר שבו הוא מתחיל לדבר בעוד המיקרופון שלו מושתק, והאחרים צריכים לפענח את המשפט מהתנועות שפתיו בלבד. זה משחק מהיר ומשעשע המתאים כפעילות זריזה בהפסקת ישיבה.
איך משחקים:
בחרו משתתף שיהיה “המדבר” בסיבוב הראשון. בקשו ממנו להשתיק את המיקרופון.
על המדבר לחשוב על משפט קצר ולהגיד אותו ללא קול לכיוון המצלמה – הוא מניע שפתיים בלבד. למשל משפט עבודה (“הדוח due מחר בבוקר”) או ביטוי מצחיק (“אכלתי יותר מדי פיצה היום”).
שאר המשתתפים צופים ומנסים לקרוא את שפתיו של המדבר. מי שחושב שהבין, יכול לומר בצ’אט או בקול את הניחוש שלו.
הראשון שניחש נכון את המשפט זוכה בנקודה, והופך להיות המדבר הבא. אם אף אחד לא מנחש, המדבר יכול לחזור על המשפט פעם-פעמיים או לתת רמז (למשל מספר מילים או נושא).
המשיכו כך כמה סבבים שתרצו. אפשר לשחק כיחידים מתחרים בנקודות, או סתם לכיף בלי חישוב נקודות.
המשחק “Read My Lips” לוקח סיטואציה מתסכלת (כששוכחים לבטל מיוט) והופך אותה לתחרות משעשעת של קריאת שפתיים.
8. תליין (Hangman)
מטרה: משחק מילים קלאסי לגיבוש קליל, משפר חשיבה ומוסיף הנאה תחרותית. מתאים במיוחד להיכרות עם מושגי החברה או נושאים משותפים.
תיאור המשחק: אחד המשתתפים חושב על מילה או ביטוי סודי וכל השאר מנסים לנחש אותיות מתוכו. עבור כל אות שגויה – מצויר חלק מ”עץ התלייה”… לפני ש”איש התלוי” יושלם. המשחק מוכר מבית הספר, וכאן ניתן להשתמש בלוח הלבן של זום להצגת קווים וחללים למילה.
איך משחקים:
המנחה משתף מסך ומעלה לוח לבן (Whiteboard) בזום.
הוא רושם קווים ריקים המייצגים את האותיות במילה או בביטוי הסודי שנבחר (לדוגמה “_ _ _ _ _” עבור מילה בת 5 אותיות).
המשתתפים בתורם מציעים אותיות. אם האות קיימת במילה – המנחה כותב אותה במקום המתאים. אם לא – המנחה מוסיף חלק לציור התליין (למשל תחילה ראש, אח”כ גוף, יד, יד, רגל, רגל).
ניתן להגדיר מספר שגיאות מקסימלי (לרוב 6 טעויות = איש תלוי שלם). אם המונה מגיע לכך לפני שהמילה נחשפה – המנחה ניצח והמשתתפים “הפסידו”. אם מצליחים לגלות את כל האותיות ולנחש את המילה לפני שהתליין הושלם – המשתתפים ניצחו.
כדי להפוך את המשחק למותאם לצוות, אפשר לבחור מילים הקשורות לעבודה, לערכי החברה, לבדיחות פנימיות או לתאר תכונות חיוביות של חברי הצוות. כך גם מעשירים ידע כללי משותף וגם נהנים ממשחק מילים תחרותי.
9. אסור לומר את המילה (Taboo)
מטרה: תרגול תקשורת יצירתית וחשיבה מהירה בצוות, דרך הסבר מושגים בלי מילים מסוימות. המשחק מפתח מיומנויות העברת מסר ומעודד שיתוף פעולה בקבוצה.
תיאור המשחק: משחק המבוסס על תיאורי מילים. בכל סיבוב, על שחקן אחד לתאר לחברי קבוצתו מילה מסוימת – מבלי להשתמש במילה עצמה או במספר מילים “אסורות” נוספות שקשורות אליה. זהו למעשה משחק “Taboo” המפורסם, אשר קל לשחק בגרסה מאולתרת בזום.
איך משחקים:
חלקו את המשתתפים לשתי קבוצות. קבעו רשימת מילים למשחק. לכל מילה הכינו גם 3-5 מילים קשורות שאסור יהיה למתאר להגיד. למשל, אם המילה היא “קפה”, מילים אסורות יכולות להיות “שתייה”, “כוס”, “אספרסו” וכו’.
בכל סבב, קבוצה א’ שולחת מתאר וקבוצה ב’ שולחת שופט (לפיקוח על מילים אסורות). המנחה מעביר למתאר (בצ’אט פרטי) מילה מהמילים שהוכנו, יחד עם המילים האסורות שלה.
המתאר מקבל 2-3 דקות (או דקה, תלוי ברמת הקושי) לתאר במילים חופשיות את המילה לחברי קבוצתו, בלי להשתמש במילה עצמה ובמילים האסורות. השופט מקבוצה ב’ מאזין לוודא שאין הפרות.
חברי הקבוצה של המתאר מנסים לנחש את המילה הנכונה. אם הם מצליחים במסגרת הזמן – הקבוצה מקבלת נקודה. אם המתאר בטעות אומר מילה אסורה, השופט עוצר אותו והסבב נפסל (או הקבוצה השנייה מקבלת נקודה).
עוברים בתורנות לקבוצה השנייה וכן הלאה, עד שנגמרות המילים או הזמן. הקבוצה עם הכי הרבה ניחושים נכונים – מנצחת.
דוגמה: המתאר צריך לגרום לקבוצתו לנחש את המילה “מטבח” ואסור לו לומר “לבשל”, “אוכל”, “בית”. הוא ינסה לתאר: “החדר שבו מתרחשת כל הקסם הקולינרי…”.
המשחק מהנה ומאתגר – דורש חשיבה יצירתית תחת לחץ ומעודד עבודת צוות יעילה בתקשורת עקיפה.
10. ספירה ללא תיאום (Count Up)
מטרה: לשפר ריכוז ותיאום בצוות, באמצעות פעילות פשוטה אך מאתגרת הדורשת הקשבה ועבודה קבוצתית מתואמת.
תיאור המשחק: משחק קצר בו על כל חברי הקבוצה לספור יחד עד מספר מסוים – אבל בלי סדר קבוע מראש. רק אדם אחד יכול לדבר בכל פעם, ואם שניים מדברים יחד – הספירה חוזרת להתחלה. זה נשמע קל, אבל דורש סבלנות וסנכרון.
איך משחקים:
בקשו מכל המשתתפים לעצום עיניים (כדי שלא יתבססו על רמזים ויזואליים).
הסבירו שהמטרה היא לספור בקול מ-1 והלאה, עד שתגיעו למספר יעד (נניח עד 10 או עד מספר השווה למספר המשתתפים, אפשר להגדיל בהדרגה).
כלל חשוב: אין סדר דיבור קבוע. כל אחד רשאי לומר את המספר הבא – אבל אם שני אנשים או יותר יגידו מספר באותו זמן (מבלי שהתכוונו), הספירה מתאפסת וחוזרים ל-“אחת”.
מתחילים. מישהו יוזם ואומר “אחת”. אחר כך מישהו אחר ממשיך “שתיים”, וכן הלאה. אם בשלב כלשהו שתי קולות נשמעו יחד, או מישהו אמר מספר לא בתור – אומרים “התחלנו מחדש!” ושוב מישהו מתחיל ב-“אחת”.
ממשיכים עד שהקבוצה תצליח להגיע ליעד המוגדר בלי שום התנגשות. זה יכול לקחת כמה ניסיונות, אבל כשהם מצליחים – זה מאוד מספק ומלמד על שיתוף הפעולה השקט ביניהם.
וריאציה: בקבוצות גדולות, אפשר לחלק לחדרי משנה של 5-6 משתתפים כדי למנוע יותר מדי התנגשויות.
11. מי אמר מה? (Who Said What?)
מטרה: להעמיק היכרות אישית באופן מהנה, לגלות דברים חדשים על חברי הצוות. מתאים גם כפעילות טרום-מפגש.
תיאור המשחק: חידון טריוויה פנימי שבו מנחשים מי מחברי הצוות אמר הצהרה מסוימת. את ההצהרות אוספים מראש מתשובותיהם של העובדים עצמם על שאלות קלות (“שוברות קרח”).
איך משחקים:
הכנה מראש (מומלץ): לפני המפגש, שלחו לכל המשתתפים 3–5 שאלות אישיות קלילות (לדוגמה: “מה החופשה החלומית שלך?”, “מה היה החלום שלך בילדות?”, “איזה מאכל שנוא עליך?”). אספו את תשובותיהם של כולם. אפשר להשתמש בכלי אונליין כמו טופס גוגל, או אפילו להיעזר בכלי ייעודי לחידוני צוות.
בזמן המשחק בזום, הציגו בפני המשתתפים הצהרה או תשובה שקיבלתם (למשל: “אחד מכם כתב שהחלום שלו זה לצלול עם כרישים“).
כל המשתתפים צריכים לנחש מי בצוות הוא זה שנתן את התשובה הזו. אפשר לבצע הצבעה דרך הצ’אט (לשלוח שם של מי שחושבים) או שימוש בסקר של זום.
לאחר שכולם ניחשו, הכריזו על ה”אשם” האמיתי – אותו חבר צוות שהצהרה שייכת לו, ותנו לו לספר קצת על התשובה אם יש סיפור.
המשיכו כך עם שאר השאלות והתשובות שאספתם.
משחק זה מוביל להפתעות משעשעות (“וואו, לא ידעתי שאתה מפחד מג’וקים!”) ותורם להיכרות עמוקה יותר באופן קליל ולא מביך.
12. סופרלטיבים בהפתעה (Team Superlatives)
מטרה: חיזוק תחושת ההערכה והכרת התכונות הייחודיות של חברי הצוות, בדרך משחקית ומהנה.
תיאור המשחק: כל אחד בוודאי מכיר את ה”סופרלטיבים” מספרי המחזור (“הכי מצחיקה”, “הכי חנון” וכד’). כאן נערוך טקס סופרלטיבים וירטואלי לצוות: נחלק תארים משעשעים וידידותיים לחברי הצוות על פי הצבעות אנונימיות שלהם זה על זה.
איך משחקים:
הכנה מראש: המנחה מכין רשימה של ~5–10 קטגוריות סופרלטיב מצחיקות אך כלליות ולא-אישיות מדי. למשל: “הכי מסדר את המקרר בצבעי הקשת”, “אלוף הדחיינות בקטנה”, “מאסטר בשתיית קפה”, “בעל רקע הזום הכי מגניב” וכו’. השתדלו שיהיו הומוריסטיות אך לא פוגעניות.
שלחו לכל משתתף באופן פרטי את רשימת הסופרלטיבים ובקשו ממנו להצביע למי מהצוות מתאים כל תואר. ההצבעה חשאית – אפשר למשל לבקש מכל אחד למלא את הרשימה עם שמות ולשלוח אליכם בחזרה באימייל או טופס.
אספו את הבחירות וסכמו מי קיבל הכי הרבה הצבעות בכל קטגוריה.
במפגש הזום, הכריזו על ה”תארים” אחד-אחד: “התואר הכי ____ הולך אל… [פלוני]!” – וגלו מי קיבל אותו לפי הצבעת הרוב. אפשר להוסיף קצת פירוט או קריאה משעשעת (כמו “מגיע לו כפרס סטנד שולחני!”).
עודדו את הזוכים (והאחרים) לספר אנקדוטה או להסכים/להכחיש בהומור את התואר שקיבלו.
הפעילות הזו מעודדת הערכה והומור. כולם זוכים לזרקור חיובי או משעשע, והאווירה נעשית פתוחה וכיפית.
13. חידון טריוויה מקוון (Virtual Trivia Quiz)
מטרה: גיבוש באמצעות עבודת צוות תחרותית וידע כללי, משפר תקשורת ושיתוף פעולה תוך כדי כיף.
תיאור המשחק: חידון שאלות בנושאים מגוונים (ידע כללי, תרבות פופ, טריוויה על החברה והצוות, וכדומה) המתנהל בשיחת זום. אפשר לחלק לקבוצות שמתחרות או שכל אחד לעצמו. פתרון שאלות יחד יוצר גאוות יחידה ותחרות ידידותית שתורמת למורל.
איך משחקים:
הכנה: המנחה מכין רשימת שאלות טריוויה (עם תשובות) – ניתן לבחור נושא אחד (למשל רק על החברה, או רק ידע כללי) או מגוון נושאים. אפשר גם להשתמש בשירותי חידון אונליין (כמו Kahoot, Mentimeter וכו’) ולשתף את המסך, אך זה לא הכרחי.
בחרו אם לשחק כקבוצות (למשל 2–4 קבוצות עם 2-5 משתתפים בכל אחת) או כיחידים. בקבוצות – אפשר לתת לחברי כל קבוצה חדר זום פרטי לדון, או לאפשר דיון פתוח בקול/צ’אט קבוצתי.
המנחה שואל שאלה. הקבוצות או היחידים מקבלים זמן מוגבל (למשל 30 שניות) לדון ולרשום תשובה.
אפשר לבקש שכל קבוצה תרשום את תשובתה בצ’אט הפרטי למנחה, או שיענו בעל פה לפי סדר.
המנחה חושף את התשובה הנכונה. כל תשובה נכונה = נקודה לקבוצה/לאדם.
ממשיכים כך, השאלות יכולות להיות רגילות, רב-ברירה, true/false, זיהוי תמונה/קטע שיר וכו’ – לגיוון.
בסיום, הקבוצה או האדם עם הניקוד הגבוה מנצחים.
וריאציה מהנה: לשלב שאלות “טריוויה משרדית” – למשל שאלות על הצוות עצמו (מי עבד הכי הרבה שנים בחברה, למי יש תואר שני, מי יודע לנגן בגיטרה וכו’). זה יוצר היכרות ומצחיק לגלות מה כולם יודעים אחד על השני.
חידוני טריוויה וירטואליים הם דרך מעולה לגרום לצוות מרוחק להתחבר בצורה מהנה וחיובית, ושיתוף הפעולה במציאת תשובות משפר את התקשורת והקשר בצוות.
14. מה הרקע שלך? (Show off Your Background)
מטרה: לאפשר היכרות אישית בלתי-פורמלית באמצעות שיתוף פריט קטן מעולמו של כל עובד, ולגוון את שגרת הזום.
תיאור המשחק: כל חבר צוות משתף במסך את תמונת הרקע במחשב שלו (טפט שולחן העבודה) או את הרקע הווירטואלי בזום שהוא בחר לעצמו, ומספר בקצרה את הסיפור מאחוריו. דרך זה לומדים על תחביבים, תחומי עניין או הומור אישי של כל אחד.
איך משחקים:
בזה אחר זה, כל משתתף חולק דרך הזום את המסך שלו, כך ששולחן העבודה ותמונת הרקע (wallpaper) שלו גלויים לכולם.
אותו משתתף מספר בכמה משפטים למה בחר בתמונה הזו כרקע – האם היא מזכירה לו משהו? האם הוא צילם אותה? האם זו דמות מסרט אהוב?
ניתן לאפשר לשאר לשאול שאלה או שתיים על הרקע כדי לעודד שיחה (למשל “מאיפה התמונה הזו?”).
(חשוב להזכיר לכולם לסגור חלונות אישיים לפני השיתוף)
גרסת הרקע הווירטואלי: במקום לשתף מסך, כל משתתף מפעיל רקע וירטואלי בזום אצלו – תמונה כלשהי מאחוריו. ניתן לבקש מראש מכולם לבחור רקע וירטואלי מיוחד לפגישה זו.
כל משתתף בתורו מציג את הרקע שבחר (ע”י פשוט הופעתו עליו) ומסביר מה הרקע מייצג ולמה בחר בו.
אופציה כיפית: אחרי שכולם הציגו, אפשר לערוך הצבעה על הרקע הטוב ביותר או הקולע ביותר, סתם בשביל התחרות הידידותית.
הפעילות פשוטה אך מאפשרת לכל אחד לשתף מעט מעולמו האישי (נוף אהוב, סרט אהוב, בדיחה פרטית וכד’) ולגלות תחומי עניין משותפים עם אחרים.
15. מצא את ההבדלים (Change 3 Things)
מטרה: חדד יכולת התבוננות וזיכרון של חברי הצוות, תוך יצירת פעילות אינטראקטיבית מהנה.
תיאור המשחק: בוורסיה זו של “מצא את ההבדלים” האנושי, משנים בפריים של אחד המשתתפים מספר פרטים קטנים, ונותנים לאחרים לגלות מה השתנה. ניתן לשחק ביחידים או בקבוצות שמתחרות מי מבחין בשינוי הכי מהר.
איך משחקים (יחידים ברוטציה):
בחרו משתתף ראשון שישמש כ”משנה”. בקשו ממנו למקד את המצלמה שלו ולתת לכולם 10 שניות להתבונן היטב ברקע שלו ובמה שהוא לובש. למשל, אולי רואים מאחוריו מדף ספרים, תמונה על הקיר, כוס על השולחן, והוא עם משקפיים וכו’.
כעת כולם עוצמים עיניים או המנחה מסתיר את המשנה (אפשר לבקש ממנו לכבות מצלמה זמנית). המשנה צריך לשנות 3 פרטים קטנים אצלו. זה יכול להיות: להוריד או לשים משקפיים, להזיז חפץ רקע ממקום למקום, לשנות משהו בלבוש (כמו לפרום כפתור בחולצה), לכוון זווית מצלמה אחרת, להחליף את צבע האור – כל דבר.
אחרי כחצי דקה של שינוי, המשנה חוזר לפריים. שאר המשתתפים פוקחים עיניים ומתבוננים.
כעת, התחרות היא: מי יצליח לזהות את 3 הדברים שהשתנו. אפשר שהראשון שמזהה יצביע ויאמר את תשובותיו, או שכולם ירשמו בצ’אט פרטי למנחה את שלושת הניחושים שלהם.
המשנה מאשר מה שלושת השינויים. מי שזיהה נכון הכל – מקבל נקודה. אם אף אחד לא מצא את כולם, אפשר לתת נקודה למי שמצא הכי הרבה נכון.
עברו למשנה הבא בתור – חיזרו על התהליך עם משתתף אחר שמשנה אצלו שלושה דברים, וכן הלאה.
המשחק דורש מהצוות לשים לב לפרטים הקטנים ומכניס תזזיתיות כיפית למפגש. ניתן גם לשחק בקבוצות: לחלק את הצוות לשתיים-שלוש קבוצות, בכל פעם קבוצה אחרת שולחת נציג משנה, ושאר הקבוצות מתחרות מי תגלה יותר מהר (למשל שולחים תשובה בצ’אט).
16. עקבו אחרי המנהיג (Follow the Leader)
מטרה: משחק להגברת הריכוז והאמון, ושבירת הישיבה הפסיבית על ידי תנועה משותפת.
תיאור המשחק: פעילות פיזית משעשעת בה משתתפים מחקים תנועות של אחד מהם שמשמש כ”מנהיג”, וההובלה עוברת בין חברי הצוות. זה מעודד יציאה משגרת הזום, מעלה חיוכים וגורם לכולם להרגיש מסונכרנים.
איך משחקים:
הסבירו שבמהלך כמה דקות, כולם יקומו מהכיסא (אם יכולים) וינסו לחקות את התנועות של מי שיהיה המנהיג.
התחילו במנהיג ראשון (למשל המנחה). בקשו מכולם לעמוד כך שרואים אותם במצלמה.
המנהיג מתחיל לבצע תנועות פשוטות – למשל מתיחות ידיים, הנפת יד כמו בגל, ריקוד קטן, קפיצה במקום, תנועות מצחיקות – מה שעולה על הדעת.
כל שאר המשתתפים מחקים מייד את תנועות המנהיג כמיטב יכולתם.
אחרי חצי דקה עד דקה, המנהיג צועק “החלפה!” או המנחה מצביע על אדם אחר – והתפקיד עובר למשתתף חדש.
דאגו שכל מי שמעוניין יקבל תור להיות מנהיג. אפשר להעביר את ההובלה כמה פעמים.
כדי להפוך את זה למהנה במיוחד, תוכלו להפעיל מוזיקה קצבית ברקע (המנחה יכול share sound) כדי שכולם ינועו לצליליה.
המשחק שובר את הקרח באמצעות קצת תזוזה וצחוק. הוא מעודד גם מיומנויות לא-ורבאליות וגורם לצוות להרגיש “מתואם” פיזית ומנטלית.
17. סיפור בהמשכים (Story Around the Circle)
מטרה: עידוד יצירתיות ושיתוף פעולה דרך בניית סיפור קבוצתי, חימום מצוין לסיעור מוחות.
תיאור המשחק: כל משתתף מוסיף בתורו משפט (או כמה משפטים קצרים) לעלילה מתפתחת, וביחד הקבוצה ממציאה סיפור מצחיק ומשונה. אי אפשר לדעת לאן זה ילך!
איך משחקים:
המנחה מתחיל במשפט פתיחה לסיפור. זה יכול להיות משפט רקע פשוט: “היה היה פעם צוות ישיבות זום שנקלע להרפתקה בלתי רגילה…” או כל התחלה אחרת.
לאחר מכן, המנחה קורא בשם משתתף אקראי הבא בתור. המשתתף הזה צריך להמשיך את הסיפור מאיפה שהפסיק, ולהוסיף משפט משלו. למשל: “…ובאמצע הישיבה הופיע פתאום תוכי צבעוני על החלון”.
ממשיכים כך בסבב – כל פעם משתתף אחר מוסיף שורת סיפור. אפשר גם ללכת לפי סדר רשימת המשתתפים בזום כדי שלא יתבלבלו.
מעודדים את כולם להיות יצירתיים, מצחיקים, אפילו אבסורדיים. הסיפור עשוי לקחת תפניות בלתי צפויות שמובילות לצחוק גדול.
לאחר שסבבתם סביב כל המשתתפים פעם או יותר (או כשרואים שהסיפור מגיע לסיום טבעי או הזמן נגמר), המנחה מסיים במשפט סיכום: “וכך הצוות שלנו הציל את היום וחזר לעבוד בזום באושר ועושר.”
אופציונלי: אפשר לרשום על לוח משותף כמה נקודות או דמויות שהופיעו כדי לזכור, או אפילו להקריא את כל הסיפור בסוף במלואו כסיכום (הקלטה או רישום של המנחה).
פעילות זו משחררת את הדמיון ומחברת את הקבוצה דרך סיעור מוחין סיפורתי, והיא נהדרת גם כפתיח סדנה או לשבור מונוטוניות של פגישה.
18. שאלות בלבד (Questions Only)
מטרה: לשכלל חשיבה מהירה ויצירתית ולקבל זריקת אנרגיה, באמצעות משחק אימפרוב קצר.
תיאור המשחק: משחק אימפרוב קלאסי שבו המשתתפים מנהלים שיחה שכל המשפטים בה הם שאלות בלבד. מי שאומר משפט שאינו שאלה – נפסל או מתחלף. זה אתגר משעשע שמוציא אנשים מהקופסה.
איך משחקים:
בחרו שני מתנדבים להתחיל. הם ינסו לנהל דו-שיח שבו כל משפט הוא שאלה. למשל: משתתף א’ שואל: “איך מזג האוויר אצלך במאדים?” ומשתתף ב’ עונה בשאלה: “איפה שמתי את המטריית חלל שלי?”.
הם ממשיכים להחליף אך ורק שאלות בקצב מהיר. אם אחד מהם מהסס יותר מדי, חוזר על עצמו, או בטעות אומר משפט שאינו שאלה – הוא “נשרף”.
במקרה של פסילה, אדם אחר מהקהל מחליף את המשתתף שנפסל וממשיך את הסצנה בשאלות בלבד.
אפשר לקבוע נושא סצנה כדי לכוון את השאלות (למשל “בחוף הים”, “בפגישת עבודה”, “בחנות מוזרה”). הנושא יכול להיבחר על ידי המשתתף האחרון שנכנס לסצנה, מה שמוסיף עניין לסבבים הבאים.
המטרה היא לנסות להחזיק כמה שיותר זמן את השיחה כשאלות. אפשר לעודד מחיאות כפיים אם צמד מגיע לרף זמן מרשים (נניח 1-2 דקות רצופות).
המשחק מלא צחוקים – הוא קשה משנדמה, והתגובות האינסטינקטיביות מפתיעות. הוא מוציא את כולם משלוותם בצורה טובה ומעלה את האנרגיה בחדר (גם וירטואלי).
19. ויכוח משעשע (Friendly Debate)
מטרה: אימון יכולות שכנוע ותקשורת, והיכרות עם עמדות בצורה שובבה. יוצר דיון קבוצתי דינמי וכיף קבוצתי.
תיאור המשחק: מחלקים את הצוות לשני מחנות באופן זמני, ונותנים להם נושא קליל להתווכח עליו – שאלה של “מה עדיף?” או דילמה פופולרית. כל צד צריך לייצג עמדה ולהעלות טיעונים משכנעים, ולבסוף כולם מחליטים מי ניצח.
איך משחקים:
הכריזו על סוגיה להתדיינות. למשל: “מה עדיף – חופשת בטן-גב בחוף הים או טיול בהרים?“. אפשר לבחור כל נושא קלאסי: כלבים vs. חתולים, קפה vs. תה, עבודה מהמשרד vs. מהבית, וכדומה.
בקשו מכל משתתף לבחור צד לפי העדפתו (לדוגמה, לכתוב בצ’אט “חוף” או “הר”). אח”כ חלקו אותם פיזית לשני חדרי-פריצה בזום: קבוצת “חוף” וקבוצת “הר”. (אם צד אחד קטן בהרבה – המנחה יכול לאזן ידנית).
לכל קבוצה תנו 5 דקות להכין יחד 2–3 טיעונים טובים למה הבחירה שלהם טובה יותר. שיתפו פעולה ודונו בחדר הפרטי. כדאי למנות נציג או שניים שיובילו אח”כ את הטיעונים.
החזירו את כולם לחדר הראשי. כעת, פתחו את הדיון: תנו לכל קבוצה בתורה להציג את טיעוניה. אפשר באורך דקה-שתיים לכל צד, לסירוגין (טיעון מהקבוצה הראשונה, טיעון נגדי מהשנייה, וכך הלאה). עודדו הומור ויצירתיות.
לאחר שכל צד שטח את הנימוקים שלו, בקשו מאדם נייטרלי (למשל המנחה, אם לא הביע עמדה) או מכל הקהל, להצביע מי ניצח בויכוח על בסיס הטיעונים (לאו דווקא מה באמת עדיף).
הכריזו על ה”זוכה”. זכרו שהמטרה איננה רצינית – זה ויכוח ידידותי לשם התרגול והכיף, אז תשבחו טיעונים מצחיקים או מקוריים במיוחד.
ניתן לחזור על הפעילות עם נושא נוסף אם נהנים, או להפוך את המנצחים לשופטים בסיבוב הבא.
משחק הדיון הזה הוא דרך נהדרת להכיר אחד את השני וגם לתרגל חשיבה יצירתית ודיבור מול קהל בסביבה בטוחה.
20. מה היית לוקח לאי בודד? (Desert Island Picks)
מטרה: לעודד חשיבה קבוצתית ופתרון בעיות תוך הכרת סגנונות מחשבה שונים של חברי הצוות.
תיאור המשחק: תרחיש קלאסי: הצוות מדמיין שכולם נתקעו יחד על אי בודד. לכל הצוות (או לכל אחד, תלוי בגירסה) מוקצב מספר מוגבל של פריטים שהם יכולים לקחת איתם אל האי כדי לשרוד. עליהם להחליט כקבוצה באילו פריטים לבחור מתוך רשימה – ולהגיע להסכמה משותפת.
איך משחקים:
המנחה מציג את הסיטואציה: “אתם על אי בודד. לרשותכם יחד רק 5 פריטים מתוך רשימה שתסייע לכם לשרוד ולחזור הביתה.”
המנחה מציג רשימה של כ-10–15 חפצים אפשריים (למשל: מצפן, אולר, מצית, חבל, חבית מים, שמיכה, ספר הדרכה, אוכל משומר ליום, סירת גומי מתנפחת, וכד’). אפשר לכלול גם אופציות הזויות כדי להצחיק (למשל ברווז גומי).
כעת על כל חברי הקבוצה יחד לדון במה הכי כדאי לבחור. ניתן לפתוח מיקרופונים ולדבר חופשי, או לתת 5-10 דקות דיון בחדר זום ייעודי.
המטרה היא להגיע להסכמה קבוצתית על 5 הפריטים שיעזרו ביותר. הדיון יכלול נימוקים, אולי ויתורים ופשרות – כאן מתגלה דינמיקה קבוצתית מעניינת. המנחה יכול לכוון אם הדיון נתקע או הזמן אוזל (“אולי תשקלו שחבל עוזר גם…”).
לאחר שהקבוצה מחליטה, סיכמו: הכריזו מה 5 הפריטים שנבחרו, וניתן לדון קצרות למה דווקא הם.
וריאציה: לחילופין, אפשר לשחק כindividual picks: כל אדם בוחר 3 דברים שהיו לוקח לאי בודד (ללא רשימת אופציות), וכל אחד משתף מה בחר ולמה. במקרה זה אין תחרות, זה יותר להיכרות.
משחק “אי בודד” מצית שיחה על קבלת החלטות תחת לחץ ויכולת משא ומתן, אך באופן מהנה ובטוח. הוא חושף סגנונות חשיבה – מי פרקטי, מי יצירתי, מי דומיננטי – והכל בתוך סיפור מסגרת דמיוני